פסטיבל קלרינט בס

פסטיבל קלרינט בס. לא, זו לא טעות. זה אולי נשמע קצת מוזר ולא מציאותי, אבל זה באמת קרה. בשנת 2005 נערך פסטיבל במיוחד לנגני קלרינט בס. זה נכון שאין הרבה כאלה, ואולי רובם (זאת אומרת, רובינו) מנגנים גם בקלרינט סופרן, אבל בקלרינט בס יש משהו מיוחד. יש נגנים שמתמחים בכלי הזה, אפילו ככלי סולו. את הפסטיבל ארגן הנרי בוק, נגן קלרינט בס הולנדי. הוא מלמד באוניברסיטה ברוטרדם, שם התקיים הפסטיבל. כן, תאמינו או לא, יש ברוטרדם מגמה מיוחדת לקלרינט בס, ולא רק שם, גם באמסטרדם, שם מלמד הארי ספארניי, עוד נגן קלרינט בס הולנדי. יש להם גם לא מעט תלמידים. כנראה שההולנדים עלו על משהו...

 

בכנס היו הרבה הופעות של נגני קלרינט בס ממדינות שונות, כיתות אומן, דוכנים של חברות כלים ואביזרים, ועוד כמה דברים שעליהם אכתוב בהמשך. שלושה ימים של קלרינט בס. כל יום נפתח ברצף בלתי פוסק של הופעות וכיתות אומן, ובכל ערב קונצרט מרכזי.

בערך באותו הזמן שבו נערך הפסטיבל, חברת הכלים הצרפתית Selmer פיתחה דגם חדש של קלרינט בס שנקרא Privilege. בכנס נערכה גם תחרות והפרס הראשון היה קלרינט בס של Selmer מדגם Privilege. פרס נחמד!

 

הדגם החדש של Selmer הוצג בדוכן שלהם יחד עם עוד כלים כמו קלרינטים בכל מיני דגמים. היו עוד חברות שהציגו כלים כמו בופה, ימאהה ולבלאנק. היו גם דוכני פיות ועלים והיה מעניין לנסות הרבה כלים שונים. חלק מהחברות הציג כלים מעניינים כמו קלרינטים בשיטה גרמנית של Yamaha או באסט הורן של Buffet.

בתמונה מוצגים שניים מהכלים המעניינים יותר בכנס. משמאל קלרינט קונטרבס של Leblanc שעשוי ממתכת. מימין קלרינט קונטרבס של Selmer שעשוי עץ rosewood ולכן הגוון בהיר. יכול להיות נחמד לנגן עליהם אבל קצת פחות נחמד להיסחב עם הקייסים שלהם!

הכלי שבתמונה הבאה הוא קלרינט בס אבל הפעמון נראה קצת משונה, לא? הוא עשוי מעץ. שתי חברות מייצרות פעמונים מעץ לקלרינט בס. הפעמון שבתמונה הוא של Rossi, בונה קלרינטים מצ'ילה. לא מעט נגנים בכנס ניגנו בכלי עם פעמון כזה. קיימת עוד חברה בקנדה בשם Backun שגם מייצרת פעמון עץ והיו בפסטיבל גם כאלה.

 

החלק המחבר בין הפעמון לגוף הכלי נקרא קשת וזה החלק המקורי של הקלרינט. חותכים את הפעמון ומרכיבים במקומו את פעמון העץ החדש. החברה הקנדית מייצרת הברגה בצורה שאפשר להחליף בין פעמון העץ לפעמון המקורי. אני לא בטוח אם זה אפשרי עם הפעמון של Rossi. המחיר כמובן בשמים, בערך כמו קלרינט סופרן מקצועי חדש. לאחר ששמעתי בכנס לא מעט נגנים עם פעמוני עץ המסקנה שלי היא שההבדל הוא מינימלי, ואם בכלל קיים, רק

בצלילים הנמוכים מאוד. אם פעמוני העץ משפרים את הצליל זה כבר עניין של דעה, אבל לא שמעתי צליל טוב יותר או יתרון אחר בסך הכול מהנגנים שהשתמשו בפעמוני עץ.

רוב כיתות האומן היו הרצאות של נגני קלרינט בס. אחת ההרצאות הייתה בנושא ההבדלים בין כלים בשיטה הצרפתית, הנפוצה יותר ברוב מדינות העולם, לבין כלים בשיטה הגרמנית הנפוצה יותר במדינות כמו גרמניה ואוסטריה. בתמונה משמאל קלרינט בס של חברת Wurlitzer הגרמנית. אלה קלרינטים מקצועיים שלרוב נעשים בהזמנה. הקלרינט בתמונה הוא בשיטה גרמנית (החברה Wurlitzer מייצרת גם כלים שהם מעין הכלאה בין כלי גרמני לשיטת כפתורים צרפתית) ושייך לנגן התזמורת הפילהרמונית של רוטרדם.

הרצאה אחרת הייתה בנושא אלקטרוניקה. נגן קלרינט בס משתמש במחשב והקלטות חיות כדי ליצור שילובים ומרקמים. מכשיר מעניין שבו השתמש היה עמוד תווים חשמלי המחובר למחשב ומעביר אוטומטית את העמודים לפי המוזיקה.

עוד הרצאה הייתה בנושא הלחנה לקלרינט בס. הנגן הדגים יצירות שכתב, שבהן ניגן אפילו כמה מנגינות בו זמנית על ידי אצבועים היוצרים יותר מתו אחד, או שירה ונגינה בו זמנית.

הרצאה אחרת הייתה בנושא הכנת עלים. המרצה היה נגן קלרינט הולנדי שמכין עלים לעצמו וגם לנגנים מקצועיים אחרים. הוא משתמש במכונה שבתמונה, שבעצם מכינה עלה חדש לפי עלה המשמש כדוגמה. זה לא כל כך פשוט, ואי אפשר רק להניח את העץ במקום ולהפעיל את המכונה. צריך ללמוד איך לעשות את זה בשביל להגיע לתוצאה טובה.

הוא הביא חומרים וכלים נוספים והדגים את כל שלבי הכנת העלים. מהקנה היבש עד שהעלה מוכן לנגינה. הוצגו גם עלים לכלים שונים כמו קלרינטים גרמניים לעומת צרפתיים, ובאו נגנים עם כלים שונים כדי להדגים זאת.

היו הופעות סולו של קלרינט בס, דואטים של קלרינט בס עם כלים שונים כמו וויברפון, טרומבון, פסנתר, עוגב, כלי הקשה, גיטרה, סקסופון, צ'לו, וגם לא מעט הופעות דואו של שני נגני קלרינט בס!

אחת ההופעות המיוחדות הייתה דואט של קלרינט בס ופסנתר, שבה ניגן יוסף הוראק הצ'כי. הוא היה הנגן הראשון שהופיע ברסיטל שלם לקלרינט בס, חמישים שנה לפני הפסטיבל. בזמן הפסטיבל היה הוראק במצב בריאותי לא טוב ונפטר זמן לא רב לאחר מכן. למרות מצבו הבריאותי, בכל זאת ניגן יצירה אחת מהקונצרט המתוכנן לצהלות הקהל.

 

קונצרט אחר שמשך תשומת לב היה דואו של שני נגנים מגרמניה - סטפן שורן וקלאודיו פונטין. הם ניגנו בכלים כמו קלרינט, קלרינט בס, סקסופון בריטון, קלרינט קונטרבס (והם מנגנים גם בכלים נוספים שלא הביאו איתם).  אולי המעניין ביניהם היה הטובקס (Tubax) שניתן לראות בתמונה הבאה (יחד עם הנגן סטפן שורן). זהו סקסופון קונטרבס בסי במול (אוקטבה מתחת לסקסופון בס) והכלי בנוי קצת כמו טובה, מכאן השם. ממציא ובונה הכלי הוא בנדיקט אפלשיים מגרמניה. הוא בונה עוד כלים מעניינים כמו סוגים שונים של סקסופונים נמוכים, סופרילו (סקסופון קטנטן, אוקטבה מעל סופרן), קלרינט קונטרבס ממתכת וקונטרפורטה, שהוא מעין עיצוב מחדש של קונטרה בסון.

את האיש שבתמונה הבאה חלק מכם בטח מכיר. זהו גיורא פיידמן. הוא הופיע ביום האחרון בקונצרט קצר. נגינתו והופעתו היו צנועות מאוד. כמו בהרבה מהופעותיו, התחיל בנגינה שקטה מאוד שהייתה כלחישה. הופעתו הייתה אחת הטובות בכנס.

לנגני קלרינט בס לא נכתבו (א ונכתבות) יצירות סולו רבות, הייתי אפילו אומר שיש מעט מאוד יחסית. לעומת זאת בהולנד תחום נגינת הסולו בקלרינט בס די מפותח, וכתבות יצירות מודרניות במיוחד לנגנים. חלקן טובות, חלק לא כל כך...

כשראיתי בתוכנייה יצירה לקלרינט בס וכוס יין, לא ידעתי למה לצפות. שיערתי שיהיה נגן כוס יין או משהו דומה לזה. כשראיתי שעולה לבמה רק נגן אחד... ואז התחילה היצירה. נגן הקלרינט מנגן, ולידו כיסא שעליו מונחת כוס מלאה ביין. הנגינה המשיכה, ופתאום הנגן מפסיק ושותה שלוק יין! היצירה ממשיכה, ומדי פעם הנגן שותה עוד יין. בסוף היצירה הכוס כבר ריקה. איך נשמעה היצירה? לא זכורים לי דברים טובים או רעים במיוחד, אבל החלק המעניין הוא בטח החזרות על היצירה...

 

אל הפסטיבל (ואולי אל החלקים המיוחדים יותר שהיו בו) אחזור בהמשך, אבל ניצלתי את ההזדמנות כדי להגיע אל עוד מקומות בהולנד. אחד מהם הוא העיר אלקמר. זוהי עיר קטנה, יפה ונחמדה. נסעתי לשם ללא תכנון, מפני שהרכבת הנוסעת לוורמרביר ממשיכה לשם. וורמרביר היא עיירה קטנה הנמצאת לא רחוק מאמסטרדם. דווקא בעיירה קטנה כל כך יש הרבה נגנים ומוזיקה, וגם חנות כלי נגינה. נסעתי לחנות כדי לראות מה שאמורה להיות חנות רצינית. החנות לא ענקית, אבל די מרשימה וחביבה מאוד. ראיתי שם כמה דברים מעניינים, לדוגמה תצוגה של קלרינטים מכל מיני סוגים וזמנים שונים. ניתן לראות קלרינט קדום מאוד (השמאלי ביותר בתמונה), קלרינט ממתכת, קלרינט מפלסטיק שקוף, ועוד.

הייתה שם גם תצוגה שמדגימה בניית קלרינט מבלוק עץ ועד לחלקים הגמורים (ללא כפתורים), שאתם יכולים לראות בתמונה למטה. מעניין לראות שהעץ לא שחור כמו בחלקים הגמורים. העץ נצבע כדי לתת לו מראה אחיד יותר. ההבדל בין חלקי עץ שונים יכול להיות אפילו די גדול.

אפשר להבין גם כמה עץ מתבזבז כאשר בונים את הכלים, ובופה הוציאה דגם חדש שמנצל את העובדה הזו. הדגם נקרא גרינליין (Greenline) שהוא 'ירוק' (מרמז על שמירת הסביבה). ממה שהצלחתי לברר הכלים עשויים מנסורת עץ (שאריות מהכלים הרגילים) וחומר מדביק. הכלים נראים מעט שונים, דומים יותר לכלים מפלסטיק. בכנס היו די הרבה כלים מסוג זה והם היו מצוינים, ללא שום הבדל משמעותי מכלי העץ. כלי הגרינליין הם בעצם אותם דגמים בדיוק כמו כלי העץ, ושונים רק בחומר שממנו הם עשויים.

באחד הימים קרה משהו מיוחד ויוצא דופן. זה לא בדיוק קשור להרכב שבתמונה, אלא לכל הכיסאות שמאחוריהם. אבל את ההרכב הזה שווה להזכיר. נגן קלרינט בס, נגן סיטאר, ונגן תופי מים (התופים מונחים על גיגיות מים). אלה לא כלים שרואים כל יום, וגם זו הייתה אחת ההופעות הטובות בפסטיבל. אבל אחרי ההופעה שלהם הכיסאות התחילו להתמלא....

במה הם התמלאו אם לא בנגני קלרינט בס (וגם בכמה נגני קלרינט קונטרבס). כולם במטרה אחת, לשבור שיא עולם - ההרכב הגדול ביותר של נגני קלרינט בס אי פעם. הגיעו נציגים רשמיים כדי לספור, והתוצאה - 148 נגני קלרינט בס. בתמונה למטה אפילו לא רואים את כולם, יש לא מעט נגנים מצדי הבמה. היצירה נכתבה במיוחד לכנס על ידי המלחין האנגלי פול הארווי. בחזרות כל זוג ניגן תפקיד, וכבר אז הסאונד היה שונה מכל דבר שאפשר לדמיין, אבל כשכל 148 הנגנים ניגנו ביחד... אפשר לחכות להקלטה, זה היה רק בשנת 2005 אז אולי יום אחד אני אקבל עותק...