הכריות שלא סוגרות
הסקסופון בנוי על כמה עקרונות. חלקם יכולים להיות מסובכים, וזקוקים לחישובים רבים, כמו האקוסטיקה של הכלי והתכנונים ההנדסיים שלו. לעומת זאת אחד העקרונות פשוט מאוד, לכלי יש חורים והם נסגרים על ידי כפתורים. המקום הפתוח בכלי קובע את הצליל ולכן חשוב שהכלי לא יהיה פתוח במקום אחר. זאת הסיבה שלאותם כפתורים מחוברות כריות, שסותמות את החורים. כאשר קיימת דליפה הכלי בעצם "יתבלבל" ולא יבין איזה צליל מנסה לפרוץ החוצה. ככל שהדליפה גדולה יותר, נגינת הצליל הרצוי תהיה קשה יותר, עד לדליפה כל כך גדולה, שהכפתור לגמרי פתוח, ויצא צליל אחר במקומו. העיקרון פשוט, אבל הביצוע פשוט רק לכאורה. בעצם רוב הפרטים הכרוכים בתיקון הכלי נעשים כדי שהכריות יוכלו לסגור את החורים בצורה טובה.
כשהגיע סקסופון טנור לתיקון, בדקתי אותו כרגיל, וגיליתי לא מעט כריות שלא סגרו בצורה טובה (בלשון המעטה). לצערי גיליתי שהכלי היה בתיקון לפני כמה חודשים בלבד.
לדוגמה כפתורי יד ימין. כאשר לחצתי עליהם עד הסוף, חלקם עדיין היו כמה מילימטרים מעל החור! לא פלא שהכלי לא ניגן בערך חצי מהצלילים... הסיבה יכולה להיות גם כוונון לא נכון, אך לאחר כוונון כללי של הכפתורים (עד כמה שהיה נתן לעשות במצבו) התגלה שגם הכריות עצמן אינן פועלות כמו שצריך. כריות אחרות גם כן לא סגרו, כמו למשל חלק מכריות הצלילים הגבוהים. אותן כריות לא תלויות בכפתורים נוספים ולכן אין כוונון בין כפתורים שיכול להקשות.
היה ברור אילו כריות אינן מקוריות. לכריות המקוריות בכלי זה מחובר רזונטור מפלסטיק. לכן כרית שאליה מחובר ניט או רזונטור ממתכת ללא ספק הותקנה בשלב מאוחר יותר, כמו למשל הכרית בצד שמאל בתמונה הבאה:
העיקרון ההתחלתי של החלפת הכרית פשוט יחסית: מוציאים את הכרית הישנה ומדביקים במקומה כרית חדשה שמתאימה לכפתור. נשמע פשוט...? השאלה מה היא כרית מתאימה. במקרה של כרית זאת ניתן לראות רווח גדול בין שולי הכרית לבין שולי הכפתור. הכרית באמת נכנסת לתוך הכפתור, כמו שכף הרגל שלי נכנסת לתוך הנעל של שאקיל אוניל. השוליים המעוותים של הכפתור גם כן לא תורמים...
פרט זה חשוב מפני שהכריות לא שטוחות לגמרי. קצה הכרית קצת מעוגל וקשה יותר לגרום לה לסגור באזור זה בצורה שווה. לכן חשוב להשתמש בכרית הגדולה ביותר שנכנסת לכפתור. מוזר עוד יותר שמי שהחליף את הכרית בחר להצמיד אותה דווקא אל החלק האחורי של הכפתור (בתמונה צד ימין של אותו כפתור) שבו יש יותר מקום.
מה עם הכרית השנייה (מימין בתמונה)? גם היא לא סגרה. לא מפליא במיוחד, כשסימן החור נמצא ממש על הרזונטור. הרוזנטור עשוי מפלסטיק, ואין לו יכולת להתאים את עצמו לחור, בעיקר כשהוא גבוה יותר משאר שטח הכרית. לא עזר שלאותו כפתור היה חופש רב שלא תוקן, והכרית "בחרה" ללכת דווקא לאותו כיוון שבו הרזונטור נתקע!
כמו שכתבתי, הרזונטורים המקוריים באותו כלי הם מפלסטיק, ולכן אולי חשבתם שבמקרה השני זאת טעות במפעל, והכרית מקורית. זה מה שאולי אני הייתי חושב, אלא ששמתי לב לפרט מסוים. הרזונטורים המקוריים הם בגדלים מסוימים ביחס לכריות. אל כרית מקורית באותו גודל מחובר רזונטור קטן יותר. כרית זאת הוחלפה גם כן בשלב מאוחר יותר. בדרך כלל גודל הרזונטור לא מפריע, אבל כאן פרט זה קריטי, והעובדה שהוא גדול מדי ונתקל בחור... ולא נעשה שום ניסיון לתקן את הגורמים המחמירים את הבעיה!
ישנם עוד עקרונות לסגירת הכריות. לדוגמה, הכרית צריכה להיות יציבה בתוך הכפתור. זאת אומרת, היא צריכה תמיכה מאחורי כל השטח שלה. הכרית לא ישרה לחלוטין מאחור, ואותה תמיכה נעשית על ידי דבק. הדבק משמש באופן טבעי להדבקת הכרית, אך גם למילוי. הדבק צריך למלא את אותו נפח שאחרת היה מלא באוויר. כאשר נמצא שם אוויר הכרית לא יציבה ויכול להיות קשה או אפילו בלתי אפשרי לגרום לה לסגור את החור בצורה אמינה.
שימו לב לכרית שבתמונה הבאה:
זאת הכרית שהייתה בתוך הכפתור שבתמונה. לדבק יש תכונה מסוימת... הוא נדבק. לכן כאשר מוציאים כרית שהודבקה, נשאר עליה דבק. אתם שמים לב מה אין על הכרית כמעט כלל? נכון, צדקתם! יש מעט שרידי דבק בשוליים וזהו. זוהי גם לא כרית מקורית, אך לצערי הרבה כלים חדשים מגיעים במצב לא טוב בהרבה.
כל האזור הלבן פשוט נקי לחלוטין! מה שאי אפשר לראות בתמונה, הוא שבדיוק מצדו השני של אותו אזור, שם נמצא סימן הסגירה. אין שום סיכוי שכרית זאת הייתה יכולה לסגור את החור בצורה טובה ואמינה.
