דליפה יוצאת דופן

דמיינו חברה המפתחת מכשיר חדש ומיוחד, בכוונה לרשום פטנט. החברה עושה מאמצים כדי שסודות חשובים לא יגיעו למתחרים. החברה עושה כל מה שביכולתה למנוע דליפה, אבל לפעמים אין מה לעשות ויש דליפה. כאשר זה קורה, אולי כבר מאוחר מדי, ולא ניתן למנוע ממידע חשוב להפוך לפומבי. בקלרינט המצב די דומה, אלא שאותו מידע חשוב הוא... אוויר. נושפים אוויר לתוך הכלי ומונעים ממנו לברוח דרך מקומות לא רצויים. יתרונו של הקלרינט, לעומת אותה חברה, הוא שבהימצא דליפה המצב אינו אבוד וניתן לפתור את הבעיה. אך כמו בדוגמה של החברה, הדליפה יכולה להפריע בנגינה, וצריך לפתור את הבעיה.

הדליפה הנפוצה ביותר היא מכריות שלא אוטמת ויכולה להיגרם מכמה סיבות. אולי הכרית נקרעה, אולי התנפחה מלחות, אולי הכפתור עצמו התעקם, או שהדבק שמחזיק את הכרית השתחרר, או אחת מעוד סיבות אחרות אפשריות. לפעמים החורים עצמם לא ישרים, או ששבבים קטנים חסרים ומאפשרים לאוויר לברוח דרכם מתחת לכרית.

לא מזמן הגיע אלי לתיקון קלרינט ישן יחסית. לאחר בדיקה כללית אחד הדברים הראשונים שבדקתי הוא כמובן דליפות. הבדיקה הראשונה פשוטה למדי. לוקחים את אחד החלקים, סותמים את הקצה, סוגרים את כל החורים ונושפים אל תוך הקצה השני (לדעתי הדרך הרגישה ביותר היא "השפרצה" של האוויר מהפה ולא נשיפה רגילה. ניתן גם לבדוק על ידי ואקום. אוטמים באותה צורה אך שואפים את האוויר מתוך החלק. החיסרון של שיטה זו הוא שהוואקום יכול להטעות, וכריות שדולפות יידבקו אל החורים יותר חזק מהרגיל. לרוב אני בודק על ידי מכונה שנקראת מגנהליק.
הכריות בכלי זה לא היו במצב שדורש החלפה מיידית של כולן, אך גם לא נראו במצב טוב במיוחד.

השלב הבא הוא ניסיון לגלות את מקור הדליפה. בתור התחלה סוגרים חזק במיוחד את הכפתורים הפתוחים ורואים אם הבעיה נעלמת או לפחות פחותה. לא היה שום שינוי. כנראה שהדליפה מגיעה מאחד הכפתורים הסגורים. שמתי גומי אוטם בקצה החלק, "השפרצתי" אוויר מהקצה השני ולחצתי על כל אחד מהכפתורים חזק יותר. בשלב זה בדרך כלל מתגלה הדליפה, אך הפעם לא הורגש כמעט שינוי. כנראה שנדרשת בדיקה יסודית יותר. פירקתי את כל הכפתורים מהכלי, ובעזרת פקקי גומי סתמתי את כל החורים. הרעיון הוא, שבמצב זה יהיה הכלי אטום לחלוטין. לאחר מכן מחברים כל כפתור בתורו ובודקים אם הכלי עדיין אטום, וכך הכפתור הבעייתי מתגלה. אך כאשר הכלי היה סתום לחלוטין בעזרת פקקים, עדיין הורגשה דליפה! המסקנה היא שהדליפה מגיעה ממקום אחר ולא מאחת הכריות.

 

דליפות שמקורן אינו מהכריות יכולות להגיע מכמה גורמים. אולי חור של אחת התומכות נקדח בטעות עמוק מדי, אל תוך הגוף עצמו. לפעמים האוויר יכול לברוח בין הגוף לבין צינור האגודל או צינור הרגיסטר. נדרשת בדיקה ספציפית יותר. בדיקה אחת אפשרית היא בדיקה בעזרת עשן. נושפים עשן, בדרך כלל מסיגריה, אל תוך הכלי, ורואים מאיפה הוא יוצא. ישנן כמה בעיות בבדיקה זו. דבר ראשון, צריך לעשן. דבר שני, העשן צריך להיות מספיק דחוס ובאמת להגיע אל הדליפה. הבעיה השלישית היא שהכלי יכול להסריח מעשן במשך המון זמן. בגלל כל הסיבות האלו אני לא משתמש בשיטה זו אף פעם.

 

הנה שיטה נוספת. בקצה אחד שמים פקק גומי שבו חור, ואליו מחובר צינור. את הכלי, אטום לחלוטין, מכניסים לתוך מים ונושפים או מזרימים אוויר אל תוך הצינור. בועות אוויר מסגירות את הדליפה, וזה באמת מה שקרה. הופיעו בועות, לא מיד, אך הן יצאו בבירור.... מגוף הכלי עצמו! ליתר דיוק, משלושה מקומות אקראיים בגוף הכלי. לא מחיבור של תומך או צינור מתכת, ולא משום חור.

 

לאחר סתימה של אותם חורים בדקתי שוב ומצאתי שהגוף אוטם לחלוטין. עכשיו ניתן להמשיך בחיפוש אחר דליפות אחרות...